אחרי שגורמים חרדיים שוחחו הבוקר (שלישי) עם "מעריב" ואמרו שההחלטה של הרבנים הליטאיים מנהיגי דגל התורה, הרב לנדו והרב הירש, בנוגע לחוק הגיוס צפויה להימסר היום, חברי הכנסת של דגל התורה זומנו למעונו של הרב לנדו, והוא הורה: "אין לנו אמון יותר בנתניהו. איננו מרגישים שותפים, ואנחנו נעשה מכאן ואילך רק מה שטוב ליהדות החרדית ולדעתנו צריך בחירות בהקדם. כל מיני דיבורים על 'גוש' אינם קיימים יותר".
מרכזת האופוזיציה, חברת הכנסת מירב בן ארי, פנתה ליו"ר הכנסת ח"כ אמיר אוחנה: "לאור שינוי הנסיבות ותמיכת חברי דגל התורה בפיזור הכנסת, אבקש לקיים ישיבת נשיאות הכנסת באופן טלפוני עוד היום על מנת לקדם את חוק פיזור הכנסת ה-25 מחר במליאה". ההצעה לפיזור הכנסת הוגשה על ידי סיעות האופוזיציה היום, אך בלוח הזמנים הרגיל היא תעלה לדיון במליאה רק בשבוע הבא, ונתניהו בינתיים הרוויח זמן למאמץ האחרון להתגבר על המשבר ולגייס רוב לחוק.
ח"כים חרדים פנו ללשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו בניסיון לברר אם ניתן לאשר מבחינה פוליטית את חוק הגיוס בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת אם הרבנים יאשרו. אנשי נתניהו אמרו להם שמסתמן שלפי שעה אין רוב במליאה לחוק הגיוס. בעקבות התשובה הזו, בכירים בדגל התורה אמרו: "תם הטקס, אין לנו מה לעשות בלי חוק הגיוס. מתכוונים לשבש את הליכי החקיקה בכנסת כדי לפזר את הכנסת באופן מיידי וללכת לבחירות".
אבל מסתמן שמבחינת נתניהו לא נכון לקבל החלטות על הליכה מוקדמת לבחירות במצב הנוכחי. בכירים בסביבת נתניהו אמרו ל"מעריב" שראש הממשלה טרם קיבל החלטה בשאלה אם להקדים את הבחירות לתחילת ספטמבר, או שבכל זאת לנסות להגיע להשלמת הקדנציה ולבחירות במועדן החוקי ב-27.10. קיימת אפשרות שנתניהו יכריז על הקדמת הבחירות אם יגיע למסקנה שאין רוב - ולא יהיה רוב, אז ייתכן שירצה להקדים אותם ולא לתת לאופוזיציה את תמונת הניצחון של הפלת הממשלה.
גורם בכיר בליכוד מסר: "גם כעת נתניהו לא ויתר ויעשה מאמץ לגבש רוב לחוק הגיוס". יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, כתב ברשת X: "לא לפירוק הגוש! עבדתי לצד החרדים יד ביד. אני רואה בהם שותפים לדרך. קורא להם לא לשפוך את התינוק עם המים, לא לתת מתנה לעו"ד מיארה, לאופוזיציה, ולכל מחרחרי הריב. החוק מוכן ואפשר לקדם אותו כבר מחר. יש לנו מנהיג אחד שמנווט את הספינה. הסמכות, ההכרעה והמילה האחרונה שייכות אך ורק לראש הממשלה נתניהו. אמשיך להיות בתיאום מלא איתו ואין לי ספק שהוא יקבל את ההחלטה הנכונה".
ממפלגת עוצמה יהודית נמסר: "על אף שעוצמה יהודית חזקה, אנו סבורים כי הקדמת הבחירות בעת הזו היא טעות. אנו דורשים ממפלגות המחנה הלאומי לנהוג באחריות, ולא להפיל את הממשלה. יש לממשלה הזאת עוד כמה משימות לבצע".
בניסיון להרגיע את הרוחות בקואליציה, נתניהו ביקש להזמין את יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני לפגישה בשעות הקרובות. אולם ל"מעריב" נודע כי גפני ביקש למסור לנתניהו שבמצב העניינים הנוכחי, אין טעם להיפגש.
זאת ועוד: גורמים ביהדות התורה התייחסו לרעיון שלפיו יו"ר ש"ס מעוניין להקדים את הבחירות לספטמבר משום שקיום בחירות במהלך עשרת ימי תשובה עשוי לכאורה לעזור למפלגות החרדיות. לדברי הגורמים, זהו חישוב שגוי שכן בתקופה זו מצביעים פוטנציאליים רבים נוסעים לקברו של רבי נחמן מאומן באוקראינה.
גורמים חרדיים אמרו שיש קשר ישיר בין ההחלטה הצפויה של הרבנים ובין הפנייה המוקדמת לנתניהו כדי לברר אם יש רוב במליאה. ההערכה היא שבעיני הרב לנדו החוק הוא בעייתי, בעיקר משום שהוא כולל סנקציות, ומתן "הכשר" להצעה שכזו היא אירוע דרמטי. לכן ההערכה היא שכל עוד אין רוב מובטח, הרבנים לא יתמכו בהצעה. ההערכה בקואליציה שגם אם הפגישה של נתניהו וגפני לא תתקיים, נתניהו יעשה מאמץ לגייס רוב להצעה. הוא יבקש מהמפלגות החרדיות לתת לו זמן לנסות ולפעול, וביממה הקרובה הוא יעשה מאמצים גדולים בניסיון להבטיח רוב.
על פי פרסום של מוטי קסטל, נתניהו אמר בשיחות: "זה לא שאמרתי לכם שאני לא רוצה חוק גיוס אלא שאין רוב לחוק כרגע. חלק ניכר מזה בגללכם. לפחות 3 "מורדים" מהמפלגות החרדיות. תנסו להביא אותם ונפתור את המשבר הזה. אולי נעשה קצת שינויים והתאמות כך שזה יוכל לעבור גם את ה'מורדים' אצלנו. השיח נמשך". מוטי בבצ'יק, רמ"ט יו"ר יהדות התורה, אמר בתגובה: "הניסיון להציג את חברי הכנסת החרדים יחד עם המורדים בתוך הליכוד הוא ספין מביך ועלוב. קיים הסכם קואליציוני שעליו חתום ראש הממשלה יחד עם כלל סיעות הקואליציה, ובו נקבעו באופן ברור עקרונות חוק הגיוס. אנו מצפים מראש הממשלה לכבד את ההסכם ככתבו וכלשונו".
המתיחות מול החרדים מתגברת: הבקשה מהליכוד לשים סוף לאפליית המשרתים בצה"ל
בתוך כך, המתיחות הפוליטית סביב חרם ההצבעות של הסיעות החרדיות עולה שלב, כאשר ח"כ דן אילוז (הליכוד) הציב הבוקר דרישה נחרצת בפני יו"ר הקואליציה אופיר כץ. במכתב נוקב שהגיע לידינו, דורש אילוז להעלות באופן מיידי להצבעה חוק שאושר כבר לפני חודשים בוועדת השרים, ומטרתו לשים סוף למציאות שבה משרתי צה"ל והשירות הלאומי מופלים לרעה בקבלה לעבודה בשירות המדינה.
הצעת החוק של אילוז נוגעת באחת הנקודות הרגישות ביותר בחברה הישראלית: העדפה מתקנת. לפי המצב הקיים, מנגנוני ה"אפליה המתקנת" מעניקים יתרון אוטומטי במכרזים לקבוצות אוכלוסייה שבאופן מסורתי אינן משרתות - כמו המגזר הערבי והחרדי. התוצאה היא אבסורד בלתי נתפס: מועמד ששירת בצה"ל או בשירות הלאומי, ובעל כישורים זהים למועמד שלא שירת, ימצא את עצמו בעמדת נחיתות רק בגלל "משבצות" של העדפה מגזרית.
"לא ייתכן שדווקא תרומה לביטחון ישראל תהפוך לחיסרון תעסוקתי", כותב אילוז. הוא מבהיר כי החוק רלוונטי לכל מי שביצע שירות צבאי או לאומי, וכי העיוות הזה צורם שבעתיים בזמן שאלפי משרתי מילואים וסדיר מקריבים את חייהם בחזית, בעוד המערכת מתגמלת מאחור דווקא את אלו שמדירים את רגליהם מהנטל.
אילוז מפנה אצבע מאשימה כלפי ההיכנעות לחרם החרדי שמשתק את החקיקה: "הסיעות החרדיות לא רק שמסרבות לשאת בנטל השירות, אלא משתקות במכוון חקיקה המגינה על המשרתים". הוא מזכיר לכץ כי כיו"ר סיעת הליכוד, תפקידו לייצג את הציבור הלאומי והמשרת, ולא להתמסר לדרישות של שותפים שפרקו כל עול קואליציוני.
בצעד פרקטי שמטרתו לעקוף את המבוי הסתום, אילוז מציע לכץ לא להמתין לאישור החרדים אלא להעלות את החוק למליאה ולהסתמך על תמיכת האופוזיציה, שצפויה לתמוך בחוק שמגן על המשרתים. "אין שום הצדקה פוליטית או מוסרית להמשך המבוי הסתום. עלינו להעלות את החוק למליאה ללא דיחוי, ולהעבירו גם בתמיכת סיעות האופוזיציה", הוא מסכם.