אחרי שעות של מתיחות פוליטית, לחצים אינטנסיביים בתוך הקואליציה ועימותים סוערים במליאת הכנסת, אושרה היום (רביעי) בקריאה טרומית הצעת "חוק המעונות" של ח"כ ישראל אייכלר, שנועדה לאפשר את המשך סבסוד המעונות לילדי אברכים, גם כאשר האב מוגדר חייב גיוס ואינו משרת בצה"ל.
ההצעה עברה ברוב של 44 תומכים מול 37 מתנגדים, אבל מאחורי המספרים שוב נחשף עומק המשבר הפוליטי בתוך הקואליציה: חוק הגיוס תקוע במבוי סתום, והמערכת הפוליטית כבר נערכת לשבוע הבא - אז צפויה הכנסת להצביע בקריאה ראשונה על החוק לפיזורה.
לפי נוסח ההצעה, הזכאות לסבסוד מעונות יום תיקבע בהתאם למעמדה התעסוקתי של האם בלבד - ללא קשר למעמדו של האב. בפועל, מדובר במהלך שנועד לעקוף את הפגיעה בסבסוד המעונות למשפחות אברכים, לאחר פסיקות והחלטות שהובילו לשלילת ההטבה ממשפחות שבהן האב אינו מתגייס.
במפלגות החרדיות הציגו את החוק כמהלך חברתי שנועד למנוע פגיעה בילדים ובנשים עובדות. באופוזיציה, וגם בחלקים מתוך הקואליציה, ראו בו "חוק עוקף גיוס" - מהלך שמחליש את הלחץ הכלכלי על צעירים חרדים שאינם מתגייסים. ההצבעה הפכה במהירות למבחן כוח פוליטי בין החרדים לבין סמוטריץ' והציונות הדתית, על רקע ממשלה שכבר מתנהלת תחת צל ממשי של בחירות.
הדרמה הפוליטית המרכזית התרחשה סביב עמדת הציונות הדתית. למרות מאמצים כבדים מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ואנשיו לגייס תמיכה במהלך, במפלגתו של בצלאל סמוטריץ' החליטו שלא להשתתף בהצבעה. לפי גורמים פוליטיים, בצלאל סמוטריץ' הבהיר בשעות שקדמו להצבעה כי כל עוד המפלגות החרדיות תוקעות את חוק הגיוס - מפלגתו לא תספק להן "רשת ביטחון" בנושאים אחרים.
גורמים בקואליציה תיארו לחץ אישי כבד שהופעל על ראשי הציונות הדתית עד לרגע האחרון, מחשש לכישלון מביך בהצבעה. בסביבת סמוטריץ' הבהירו כי מבחינתם זו סוגיה עקרונית מול ציבור המשרתים והמילואימניקים - לא עוד מחלוקת קואליציונית שאפשר לפתור בלחיצות ידיים במסדרון.
"הציונות הדתית לא באירוע", אמרו גורמים המעורים בפרטים. לדבריהם, "בזמן שחלק מהמפלגות החרדיות מפלרטטות פוליטית עם גוש השמאל ובמקביל מתנגדות לכל מתווה גיוס רציני, אי אפשר לדרוש מהציונות הדתית להיות הפראיירית התורנית".
אותם גורמים הוסיפו מסר חריף במיוחד כלפי השותפות החרדיות: "לא ייתכן שגם יטרפדו חוק גיוס וגם ידרשו במקביל את חוק המעונות והטבות נוספות. הציבור שמשרת במילואים, נלחם ומשלם את המחיר לא מוכן לקבל את המציאות הזו יותר".
יו"ר יהדות התורה ח"כ הרב יצחק גולדקנופף תקף את סמוטריץ' בנושא: "ההימנעות של בצלאל סמוטריץ' בהצבעה על חוק המעונות חושפת את פרצופו האמיתי. כשיבוא שוב לקושש קולות במגזר החרדי, הציבור יזכור שברגע האמת המשפחות החרדיות עניינו אותו כקליפת השום. מבחינתו, הילדים החרדיים הם עוד כלי במשחק הפוליטי כדי לעבור את אחוז החסימה".
גם יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני הביע ביקורת: "מדובר בחוק שהיה לאורך שנים מובן מאליו בכנסת, לסייע לנשים שיוצאות לעבוד ולהקל עליהן בשכרן ובתנאי העסקתן. השנאה נגד הציבור החרדי מעבירה אותם על דעתם ופוגעת גם בציבור העובד והחלש. ולא רק הם. גם שותפיהם בהשקפת עולמם בציונות הדתית נוהגים בעיוות ובכפיות טובה".
"נתנו להם הכל, בהתיישבות, בתקציבים ובתפקידים, וכשמגיעים לנושאים החשובים לציבור החרדי הם מפנים עורף ופועלים נגדנו, חסרי הגינות וערכים שכמותם. אנחנו ניקח זאת מעתה בחשבון בכל דבר הנוגע לציונות הדתית", אמר גפני.
אם כל המחלוקות
מאחורי הקלעים שרר בקואליציה חשש שההצבעה תהפוך לסמל ציבורי של נתק בין הממשלה לבין ציבור המשרתים, דווקא כשסוגיית השוויון בנטל נמצאת בלב השיח הציבורי והפוליטי. גורמים בליכוד הודו בשיחות סגורות כי העובדה שהקואליציה נאלצה להישען כמעט לגמרי על המשמעת החרדית כדי להעביר את החוק ממחישה עד כמה שאלת הגיוס הפכה לנפיצה גם בתוך מחנה הימין.
למרות החרם השקט מצד הציונות הדתית, הקואליציה הצליחה לגייס רוב - אבל הסדקים הפנימיים בלטו לעין. חבר הכנסת דן אילוז מהליכוד הצביע נגד החוק, במהלך חריג יחסית לשורות הקואליציה, ומיד הפך למוקד זעם במליאה.
לאחר ההצבעה התפתח עימות קולני בין אילוז לבין חבר הכנסת ינון אזולאי מש"ס, כשחברי כנסת נוספים מחו נגדו בקולניות. אילוז ספג קריאות זעם מכמה חברי קואליציה בעקבות הצבעתו, שנתפסה בעיניהם כשבירת שורות פומבית ברגע רגיש במיוחד עבור הממשלה והקואליציה.
אילוז, שהפך בתקופה האחרונה לאחד הקולות הבולטים בליכוד נגד מהלכים הנתפסים בעיניו כפגיעה בעקרון השוויון בנטל, תקף בחריפות את הצעת החוק.
"חוק המעונות הוא חוק עוקף גיוס שנועד להנציח את הפטור ולאפשר לעסקנות הפוליטית להמשיך לממן את אי-השתתפותם של עשרות אלפי צעירים בנטל השירות", אמר אילוז. "לא אתן יד לחוק שמוריד את התמריץ היחיד שיש לצעיר החרדי להתגייס. במקום להוריד תמריצים, עלינו להוסיף כאלה ולקדם מתווה שלם שמי שלא משרת לא יקבל כלום מהמדינה".
הוא גם מתח ביקורת ישירה על מפלגתו שלו: "אני מצטער על כך שהתנועה הלאומית ליברלית בחרה לתמוך בחוק המנוגד למטרות ולערכי התנועה".
במפלגות החרדיות חגגו את אישור החוק כהישג פוליטי משמעותי, בעיקר לאחר חודשים של עימותים סביב סוגיית הגיוס. מבחינת יהדות התורה וש"ס, עצם העברת החוק בקריאה טרומית הוכיחה שגם כשהמערכת מתקרבת להצבעות על פיזור הכנסת - כוחן הפוליטי של הסיעות החרדיות עדיין משמעותי.
יוזם ההצעה, סגן השר ישראל אייכלר, הציג את ההצבעה כמאבק נגד "רדיפת הציבור החרדי": "חוק המעונות שהצעתי מעגן את זכות האם העובדת בהנחה למעון ילדים בלי קשר למעשי הבעל", אמר לאחר אישור ההצעה. "ההצבעה של הכנסת בעד החוק היא נקודת אור חשובה בתוך חשכת רדיפת הציבור החרדי כולו".
אייכלר הוסיף כי "אם השלטון החילוני לא מבין את חשיבות לימוד התורה - לפחות בהיבט הזה הכנסת הבינה שאי אפשר לגזור על ילדים ואמהות גזירות אנטישמיות בגלל לימוד התורה של אב המשפחה".
גם ח"כ מאיר פרוש בירך על אישור החוק, ואמר כי מדובר "בצעד משמעותי בדרך לתיקון העוול הנורא שנעשה למשפחות לומדי התורה". לדבריו, "בשום מצב לא סביר להעניש ילד קטן כי אבא שלו לומד תורה".
פרוש תקף בחריפות את מתנגדי החוק: "בושה שחברי כנסת מהאופוזיציה, לצד בודדים מהקואליציה, בחרו לפגוע כך בילדים קטנים. יהדות התורה תמשיך להיאבק בכל הכלים האפשריים להגן על לומדי התורה".
באופוזיציה עקבו מקרוב אחר הקרע שנחשף בתוך הקואליציה, והגדירו את ההצבעה "עוד הוכחה להתפוררות המשמעת הקואליציונית סביב סוגיית הגיוס".