הסיעות החרדיות מעלות הילוך במשבר הגיוס ומציבות לראש הממשלה בנימין נתניהו מבחן פוליטי נוסף: קידום מיידי של "חוק יסוד: לימוד תורה", שנועד לעגן את מעמדם של לומדי התורה ולהעניק להם הכרה חוקתית מיוחדת.
סיעת דגל התורה הודיעה היום כי "בהוראת גדולי התורה, הצעת החוק של חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר ויצחק פינדרוס תובא בימים הקרובים לדיון ולאישור מליאת הכנסת בקריאה הטרומית". במפלגה דורשים שהמהלך לא ייעצר באישור ראשוני, אלא יקודם בהקדם גם לקריאה שנייה ושלישית, "מתוך הכרה במעמדו היסודי של לימוד התורה ובחשיבותו לקיומו של העם היהודי ומדינת ישראל".
המהלך של דגל התורה מצטרף לאולטימטום חריף שהציבה ש"ס לנתניהו וליו"ר הקואליציה אופיר כץ. אתמול, בתום ישיבת סיעה ממושכת, דרשה ש"ס להעלות את החוק להצבעה כבר השבוע, והבהירה כי בלי רוב לאישורו - הסיעה לא תתמוך בחקיקה קואליציונית אחרת. בש"ס הציגו את המהלך כתגובה לגל האכיפה, המעצרים והסנקציות נגד תלמידי ישיבות, וטענו כי הגיעה העת "לאמירה ברורה וחד-משמעית של הקואליציה" על מעמד התורה במדינה.
הצעת החוק קובעת כי "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי", וכי המדינה רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדיה.
הסעיף השנוי ביותר במחלוקת בהצעה קובע כי מי שקיבלו על עצמם להתמסר ללימוד תורה לתקופה ארוכה ייחשבו, לעניין זכויותיהם וחובותיהם, כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל ואת העם היהודי.
זהו גם מוקד העימות הפוליטי והמשפטי סביב ההצעה: החרדים מבקשים לייצר מסלול חוקתי שיעגן את מעמד בני הישיבות, לאחר שבג"ץ קבע כי בהיעדר מסגרת חוקית אין למדינה סמכות להימנע מגיוסם הגורף של תלמידי הישיבות, וגם לא להמשיך לממן מוסדות שתלמידיהם אינם מתגייסים. מבחינת המפלגות החרדיות, חוק היסוד נועד להעביר את מרכז הכובד בחזרה מהיועצת המשפטית ומבג"ץ אל הכנסת והקואליציה.
הדרישה הנוכחית מגיעה אחרי חודשים ארוכים של מתיחות בין החרדים לליכוד סביב חוק הגיוס שהובילה להתפרקות הגוש ולהליך הקדמת הבחירות, ולמעשה אחרי התחייבות קואליציונית ישנה שלא מומשה: כבר בהסכמים הקואליציוניים עם יהדות התורה נקבע כי חוק יסוד לימוד תורה יקודם, אך הנושא נדחה שוב ושוב. גם כאשר הצעה דומה הונחה בעבר על שולחן הכנסת, בליכוד הבהירו אז כי היא לא תקודם, בין היתר בשל הרגישות הציבורית סביב השוואת לימוד תורה לשירות צבאי.
ביהדות התורה ובש"ס טוענים כי נתניהו התחייב להסדיר את מעמד לומדי התורה, אך בפועל משך זמן ולא סיפק פתרון. בליכוד חוששים מהמחיר הציבורי והפוליטי של קידום החוק בזמן מלחמה, כשסוגיית השוויון בנטל טעונה במיוחד, וכשמשפחות רבות נושאות בעול שירות מילואים ממושך.
יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי: "בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, זכינו לראות ניסים וישועות גדולות. כולנו מוקירים את חיילי צה״ל המוסרים את נפשם למען ביטחון ישראל, ולצדם את לומדי התורה, שבכוח תורתם ותפילתם מגנים על העם. התורה היא יסוד קיומו של העם היהודי לאורך הדורות. הגיע הזמן לעגן בחוק יסוד את ההכרה בערכו העליון של לימוד התורה ובתרומתם של לומדי התורה לעם ישראל ולמדינת ישראל. דווקא בימים אלו, עלינו להתאחד סביב התורה - סוד כוחו וקיומו של העם היהודי מדור לדור".
בכנסת מעריכים כי גם אם החוק יעבור בקריאה טרומית, הדרך להשלמתו תהיה קשה. ההתנגדות צפויה להגיע מהאופוזיציה, מגורמים משפטיים וגם מחלקים בקואליציה שאינם מעוניינים להצטייר כמי שמעניקים פטור גורף מגיוס. החרדים, מצדם, מאותתים הפעם כי מבחינתם מדובר בתנאי להמשך תפקוד הקואליציה, בזמן שנותר לה עד היציאה הרשמית לבחירות.