הקואליציה ממשיכה לקדם את חוק יסוד: לימוד תורה, אך לאחר סערה פוליטית חריפה והתנגדות גוברת גם מתוך שורותיה, סוכם בוועדת השרים לענייני חקיקה על שינוי בנוסח ההצעה. הסעיף שעורר את עיקר הביקורת - זה שביקש לקבוע כי מי שמתמסרים ללימוד תורה ייחשבו כמי שמשרתים שירות משמעותי בצה"ל - יוסר מן החוק, והצעת החוק תשוב לדיון בטרם תובא לקריאה ראשונה.
ההחלטה התקבלה בעקבות לחץ שהפעילו שרי הציונות הדתית וחלק משרי הליכוד, ובראשם יו"ר הציונות הדתית, השר בצלאל סמוטריץ', השר זאב אלקין והשר עמיחי שיקלי, שהבהירו כי לא יתמכו בחוק כל עוד הוא כולל השוואה בין לומדי תורה לבין משרתי צה"ל.
במהלך הדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה דרשו אלקין ושיקלי להסיר את הסעיף השנוי במחלוקת כתנאי לתמיכתם. מזכיר הממשלה, יוסי פוקס ושר המשפטים יריב לוין אישרו כי הסעיף יימחק, וכי נוסח מתוקן יגובש ויובא מחדש לדיון בוועדה לפני קידומו בכנסת.
על פי הסיכום שהושג, הנוסח החדש ישקף את החשיבות שמייחסת המדינה ללימוד התורה ולמעמדם של לומדי התורה, אך יימנע מהשוואה מפורשת או משתמעת בינם לבין חיילי צה"ל. בקואליציה הגדירו את השינוי כניסיון ליצור איזון בין דרישת הסיעות החרדיות לעגן את ערכו של לימוד התורה במסגרת חוק יסוד, לבין הרגישות הציבורית והפוליטית סביב סוגיית השוויון בנטל.
מאחורי השינוי עומד, בין היתר, לחץ שהפעיל יו"ר הציונות הדתית, השר בצלאל סמוטריץ'. בקואליציה אומרים כי סמוטריץ' הבהיר להנהלת הקואליציה שסיעתו לא תאפשר לקדם חוק שישווה את מעמדם ותנאיהם של מי שאינם משרתים בצה"ל לאלה של המשרתים. העמדה הזאת זכתה לתמיכה גם מצד שרים וחברי כנסת בליכוד, שחלקם הביעו הסתייגויות כבר בימים האחרונים.
הדיון המחודש בחוק מגיע לאחר יממה סוערת במיוחד בזירה הפוליטית. ש"ס ויהדות התורה הציבו דרישה חד-משמעית לקדם את חוק יסוד: לימוד תורה, ואף איימו לעכב חקיקה קואליציונית אחרת אם דרישתן לא תיענה.
יו"ר ש"ס, אריה דרעי, אמר כי "דווקא בימים אלו, כשעם ישראל זקוק ליותר זכויות להצלחת המערכה מול אויביו, אנו דורשים להעלות כבר השבוע את חוק יסוד: לימוד תורה להצבעה. זו תהיה הכרזה היסטורית על ערכה העליון של התורה ועל תרומתם של לומדי התורה לעם ישראל ולביטחונו". גם בכירי יהדות התורה, ובהם משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר ויצחק פינדרוס, דרשו לקדם את החוק במסלול מהיר ולהשלימו עד לאישורו בשלוש קריאות.
הסערה הציבורית התמקדה בעיקר בנוסח המקורי של ההצעה, שכלל שני סעיפים בלבד. הסעיף הראשון קבע כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי, ואילו הסעיף השני העניק מעמד מיוחד ללומדי תורה וקבע כי מי שמתמסרים ללימוד תורה לאורך זמן ייחשבו כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי.
דווקא הסעיף הזה עורר ביקורת חריפה, לא רק מצד האופוזיציה אלא גם מתוך הקואליציה עצמה. יו"ר ועדת החוץ והביטחון לשעבר, ח"כ יולי אדלשטיין, תקף בחריפות את ראשי הסיעות החרדיות ואמר כי "בזמן שאנחנו קוברים את טובי גיבורינו, הם מקדמים חוק שמוזיל את ערך השירות המקודש בצה"ל". אדלשטיין הוסיף כי "המשוואה צריכה להיות ברורה: מי שמשרת, צריך לקבל יותר. נקודה".
ח"כ דן אילוז מהליכוד, מהמתנגדים הבולטים ביותר לחוק בתוך הליכוד, הבהיר היום כי מבחינתו השינויים שעליהם הוחלט אינם משנים את מהות המהלך. "ה'ריכוך' בחוק יסוד לימוד התורה הוא פשוט עבודה בעיניים, שכן היעד היחיד של החוק נותר מניעת התניית הטבות בגיוס", אמר.
לדבריו, "בלעדי המטרה הזו, לסיעות החרדיות אין שום אינטרס לקדם את החוק מלכתחילה. לכן, מחיקת כמה מילים מהנוסח כדי לטעון ל'הישג' היא לא רק יריקה בפרצופם של המשרתים, אלא התייחסות אליהם כאל מטומטמים". אילוז הוסיף כי "מי שמצביע בעד החוק מצביע בעד חילול השם, נגד חיילי צה"ל ונגד המסורת התורנית ארוכת השנים, שכן התורה הקדושה קוראת ללקיחת אחריות". כזכור, כבר בתחילת הסערה כינה אילוז את ההצעה "חוק יסוד חילול התורה" והודיע כי יתנגד לה.
באופוזיציה לא המתינו לשינוי הנוסח ותקפו את עצם המהלך. יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הבהיר כי מבחינתו הסרת הסעיף אינה משנה את מהות ההצעה. "אין שוויון בין מי שמגן על המדינה לבין מי שמסרב להגן עליה", כתב. לדבריו, "גם אם ימחקו סעיף כזה או אחר מחוק 'יסוד למשתמטים', המטרה של ממשלת טבח השבעה באוקטובר נשארת אותה מטרה - שמירה על המשתמטים ובגידה בלוחמים. בממשלה הבאה נשים סוף לחוקי ההשתמטות ונגייס את כולם".
העימות סביב חוק יסוד: לימוד תורה מתנהל ברקע משבר הגיוס החריף והמאבק המתמשך סביב מעמדם של תלמידי הישיבות. לאחר פקיעת ההסדרים הקודמים ופסיקות בג"ץ שקבעו כי בהיעדר חוק תקף יש לפעול בהתאם לחוק הקיים, הפכה הסוגיה לאחד ממוקדי המתח המרכזיים בקואליציה.
בימים שקדמו לדיון בוועדת השרים לחקיקה העריכו גורמים פוליטיים כי להצעה המקורית כלל לא מובטח רוב, אפילו בשלבי החקיקה הראשוניים. ההתנגדות מתוך הליכוד, לצד ההסתייגויות שהשמיעו שרים וחברי כנסת מהציונות הדתית, אילצו את הנהלת הקואליציה לחפש נוסחת פשרה שתאפשר את המשך קידום החוק מבלי ליצור משבר פנימי חריף.