המשבר בין המפלגות החרדיות לקואליציה ממשיך להחריף, וביהדות התורה שיגרו אתמול מסר חד לליכוד: בלי התקדמות בחקיקה החרדית לא תהיה התקדמות גם בחקיקה של הממשלה. במרכז העימות ניצב חוק המעונות, שהפך למבחן הכוח המרכזי בין הצדדים. במקביל קיבלה אתמול ועדת הכנסת החלטה משמעותית נוספת: להעביר לידיה את הטיפול בחוק יסוד: לימוד תורה, בניגוד לעמדת יועמ"שית הכנסת.
יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני החריף את הטון והבהיר כי מבחינתו אי־קידום חוק המעונות ישתק את סדר היום החקיקתי של הקואליציה. "אם אין רוב לחוק הזה - אין רוב לשום דבר אחר", הבהיר גפני. לדבריו, אם הממשלה אינה מסוגלת להביא את החוק להצבעה, "אפשר לסגור את המליאה".
נציין כי בשעות הערב התקיימה פגישה דרמטית בין אריה דרעי ויו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו. מטרת הפגישה: להבהיר לראש הממשלה כי ללא קידום מיידי של חוק יסוד לימוד תורה וחוק המעצרים - הסיעות החרדיות ידרשו פיזור מיידי של הכנסת.
לאחר הפגישה, דרעי וגפני בהודעה משותפת: "קיימנו היום פגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והעברנו לו בשם גדולי ישראל, דרישה חד־משמעית לקדם באופן מיידי את חוק יסוד לימוד תורה ואת החוק לעצירת מעצרי לומדי התורה, באמצעות כינוס ועדת החוץ והביטחון וועדת הכנסת עוד השבוע. הבהרנו כי אם לא נראה פעולות מעשיות כפי שדרשנו, נתמוך בפיזור הכנסת כבר בשבוע הבא. ראש הממשלה הבהיר בפגישה כי הוא מחויב לאישור החוקים ויפעל לקידומם המהיר". סוכם שהחרדים ייתנו לנתניהו בתמורה לחוק המעצרים ולימוד התורה את חוק התקשורת, חוק פיצול היועצת המשפטית לממשלה ובחירות ב-20.10.
בש"ס ובדגל התורה מבהירים: "בניגוד לפרסומים, אין שום 'דיל' עם ראש הממשלה נתניהו. הדרישה שלנו לקידום חוק יסוד לימוד תורה והחוק למניעת מעצרי לומדי תורה עומדת בפני עצמה, אינה מותנית בשום דבר ולא ויתרנו על שום דרישה. ככל שניווכח שהחוקים הללו מקודמים באופן מעשי, נוכל לשוב ולהצביע על חקיקה קואליציונית, בהתאם להוראת גדולי ישראל".
מאחורי האיום עומדת מדיניות שכבר מיושמת בפועל: ש"ס ויהדות התורה ממשיכות להימנע מתמיכה בהצעות הקואליציה, והחרם החרדי על ההצבעות נמשך. במפלגות החרדיות מבהירים כי מדובר בקו פעולה שנועד להבהיר לליכוד כי לא תוכל לקבל מהן תמיכה אוטומטית כל עוד הציבור החרדי אינו מקבל הישג משלו.
המשבר החל לאחר שהתברר כי לחוק המעונות אין רוב בקואליציה. החוק, שנועד להסדיר מחדש את מתן הסבסוד למעונות היום באמצעות בחינת זכאותה של האם העובדת או הלומדת ולא על בסיס מעמדו הצבאי של האב, עבר בעבר בקריאה טרומית ואף קודם בוועדת הכספים. אולם כאשר עלה הצורך לקדמו לקריאה ראשונה במליאה, התברר כי בתוך הקואליציה עצמה אין תמיכה מספקת.
עם המתנגדים נמנים חברי כנסת בליכוד ובציונות הדתית, ובהם ח"כ יולי אדלשטיין, ח"כ דן אילוז והשר אופיר סופר. גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסתייג מהמהלך והבהיר כי תמיכתו מותנית בקידום הטבות משמעותיות למשרתי המילואים.
לצד הקושי הפוליטי, בקואליציה מודעים גם לקושי המשפטי. במערכת המשפט הביעו הסתייגות מהחוק, בטענה שהוא עלול לעודד השתמטות מגיוס ולעורר קשיים חוקתיים. החשש במערכת הפוליטית הוא שגם אם החוק יעבור, הוא צפוי לעמוד בפני עתירות לבג"ץ.
ביהדות התורה לא מתכוונים לסגת. בהנהגה החרדית רואים בחוק מבחן אמינות לשותפות הקואליציונית, והוכחה לכך שההסכמים שנחתמו עם הקמת הממשלה עדיין מחייבים.
על רקע המשבר נמשך במקביל קידום אחד הדגלים המרכזיים של המפלגות החרדיות - חוק יסוד: לימוד תורה. לאחר שאושר בקריאה טרומית, החל אתמול בכנסת השלב הבא בהליך, כאשר ועדת הכנסת החליטה להעביר אליה את הטיפול בהצעה. ההחלטה התקבלה למרות עמדת יועמ"שית הכנסת שגית אפיק, שסברה כי מקומו הטבעי של חוק יסוד מהותי כזה הוא בוועדת החוקה, חוק ומשפט.
מאחורי המהלך עומד הרצון החרדי לקדם את החקיקה במהירות, עוד לפני פיזור הכנסת. גפני דחף להעביר את ההצעה לוועדת הכנסת, בין היתר בשל העומס על ועדת החוקה והלחץ להשלים את ההליך בלוח זמנים קצר. מנגד, הייעוץ המשפטי לכנסת הזהיר כי עומס עבודה אינו מצדיק סטייה מההליך התקין בחקיקת חוק יסוד.
חוק יסוד: לימוד תורה נועד לעגן במעמד חוקתי את ערך לימוד התורה ואת מעמדם של תלמידי הישיבות. במפלגות החרדיות רואים במהלך הזה יעד אסטרטגי ארוך טווח, בעל משמעות רחבה בהרבה מהחקיקה השוטפת. אלא שגם כאן הדרך עוד ארוכה, והתוצאה אינה מובטחת.
בממשלה הבהירו כי הנוסח שאושר בקריאה טרומית לא יקודם במתכונתו הנוכחית. בין היתר צפויים שינויים בסעיפים שעוררו ביקורת ציבורית ופוליטית, ובראשם הסעיף שהשווה בין לומדי תורה לבין משרתי צה"ל.