ועדת החוקה של הליכוד התכנסה הערב (ראשון) בחדר סיעת הליכוד בכנסת, לדיון על הפריימריז לרשימת המפלגה לכנסת - וכמה שריונים יקבל יו"ר התנועה, ראש הממשלה בנימין נתניהו. לאחר ימים של מגעים אינטנסיביים, מחלוקות ושמועות, בליכוד מעריכים כי הפערים בין המחנות הצטמצמו, אך טרם הושגו הסכמות סופיות.
תאריך הפריימריז יתקיים ב-4 באוגוסט 2026. דחיית תאריך הפריימריז עברה הצבעת פה אחד. מועד סגירת ספר הבוחרים הוא 7 ביולי 2026. ועדת החוקה תעלה בקשה לוועדת הבחירות לדחייה לתאריך 10 ביולי. נהלי הפריימריז יפורסמו עד יום חמישי, 2 ביולי.
ברקע הדיון עומד המאבק על מבנה הרשימה: מספר המקומות שנתניהו יקבל לשיבוץ מועמדים מטעמו, מספר המחוזות שישובצו במקומות ריאליים, ושאלת המעבר להצבעה אלקטרונית באמצעות הטלפון הנייד. אם עד לאחרונה דובר בליכוד על אפשרות של עימות חריף בוועידה והצבעה חשאית על הצעות מתחרות, כעת אומרים גורמים בתנועה כי מתנהלים מגעים אינטנסיביים בניסיון להגיע לנוסחה מוסכמת שתצמצם את המחלוקות ותחסוך הכרעות מיותרות בוועידה.
לפי גורמים המעורים בפרטים, מוקד המחלוקת הצטמצם באופן משמעותי. בתחילת המגעים דרש נתניהו עשרה מקומות לשיבוץ מועמדים מטעמו; כעת הדרישה שלו עומדת על שבעה שריונים. מולו עומדת הצעה שמעניקה לו חמישה שריונים בלבד - כולל השריון של גדעון סער - ולצידה שישה מחוזות במקומות ריאליים. בפועל, הוויכוח שנותר נוגע לשני מקומות בלבד: שני שריונים נוספים לנתניהו, או שני מחוזות נוספים במקומות ריאליים.
גורמים בליכוד מסבירים כי מבחינת רבים בתנועה, שאלת המחוזות אינה עניין סמלי או טכני. לטענתם, מחוז שאינו משובץ במקום ריאלי מאבד למעשה את משמעותו, ולכן קיימת דרישה רחבה שגם המחוז השישי ישובץ לפחות עד המקום ה-30 ברשימה. לדבריהם, העמדה הזאת אינה מזוהה רק עם אחד המחנות, אלא מקובלת גם על גורמים מרכזיים בתנועה שאינם מעורבים ישירות במגעים בין נתניהו לבין ח"כ דוד ביטן.
במקביל, נמשך הוויכוח סביב ההצבעה האלקטרונית. בליכוד מעריכים כי מעבר להצבעה באמצעות הטלפון הנייד עשוי לחסוך למפלגה כ-11 מיליון שקל, להעלות משמעותית את שיעור ההשתתפות ולאפשר גם למתפקדים השוהים בחו"ל להשתתף בפריימריז. גורמים בתנועה טוענים כי המהלך צפוי להחליש את כוחן של קבוצות מאורגנות הגדולות, ולכן ההתנגדות העיקרית אליו מגיעה מראשי אותן קבוצות ולאו דווקא מלשכת נתניהו.
לפי הערכות, אם נתניהו יחליט להוביל את המהלך באופן אישי, הסיכוי שההצבעה האלקטרונית תאושר גדל משמעותית. השיטה החדשה עשויה גם לסייע לו לקדם מועמדים פופולריים באמצעות המחוזות, ולא רק באמצעות השריונים.
על השולחן מונחת אפשרות שלפיה ועדת החוקה תגבש נוסח מוסכם בכל הסעיפים שעליהם כבר קיימת הסכמה, ורק שתי הסוגיות שעדיין שנויות במחלוקת יועברו להכרעת הוועידה. האפשרות שנבחנת היא להעמיד להצבעה שתי חלופות: חמישה שריונים ושישה מחוזות במקומות ריאליים, או שבעה שריונים וארבעה מחוזות במקומות ריאליים. בנוסף תידרש הוועידה להכריע האם לאשר את המעבר להצבעה אלקטרונית.
ברקע הדיון, שאליו צפוי להגיע נתניהו כדי לנסות ולהבטיח את מספר השריונים שהוא מבקש, אומרים גורמים בליכוד כי ראש הממשלה מבקש לבנות רשימה שתפנה לקהלים חדשים ותשלב דמויות בעלות פרופיל ציבורי רחב. אחד הדגשים מבחינתו הוא ייצוג משמעותי לאנשי המילואים. השם הבולט ביותר שמוזכר בהקשר הזה הוא מנכ"ל ההנהגה העולמית של בית"ר, רס"ן (מיל') יגאל ברנד, שנפצע בלחימה בעזה, חזר לשירות מילואים פעיל והפך לאחד הקולות הבולטים של ציבור המילואימניקים בליכוד.
כמו כן, בליכוד מוזכרים שמות נוספים כמועמדים אפשריים לשיבוץ או לשריון, בהם אשת התקשורת נטעלי שם טוב, ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות ויו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, השר לשעבר משה כחלון, פרופ' לימור סמימיאן-דרש ותא"ל (מיל') אמיר אביבי.
הדיון הערב צפוי להבהיר אם שבוע של מגעים אינטנסיביים יספיק כדי להביא להסכמות, או שהמחלוקות יעברו להכרעת הוועידה. הפערים אמנם הצטמצמו, אבל הסוגיות המרכזיות עדיין פתוחות - וההכרעה בהן תקבע את כללי הפריימריז הקרובים ואת מידת השליטה של נתניהו בעיצוב רשימת הליכוד לכנסת הבאה.