המאבק הפנימי בליכוד סביב אופן הרכבת רשימת המפלגה לכנסת מגיע בימים הקרובים לצומת הכרעה. בבית הדין של התנועה צפוי להתקיים היום ( שישי) דיון בעתירות שהוגשו בעקבות אי-כינוס ועידת הליכוד, ובתנועה מזהירים כי חלון הזמנים לקיום פריימריז הולך ונסגר.
במרכז המשבר עומדת העובדה שוועדת החוקה של הליכוד טרם הגישה לוועידה תקנון בחירות, וזאת - לאור אי הגעה להסכמות בין יו"ר התנועה, רה"מ נתניהו, ליו"ר המרכז, חיים כץ ובכירים נוספים בליכוד. ללא תקנון, הוועידה אינה יכולה להתכנס, וללא ועידה לא ניתן לאשר את כללי המשחק לקראת הפריימריז.
ועדת החוקה התכנסה בתחילת השבוע, אולם במקום להביא תקנון מוסכם, החליטה להמשיך בניסיון להגיע להסכמות עד 2 ביולי סביב מכלול הסוגיות שבמחלוקת - מספר השריונים שיינתנו ליו"ר התנועה, מבנה המחוזות ושיטת הבחירה.
לטענת גורמים בליכוד, ועדת החוקה חרגה מסמכותה. "תפקידה היה להכין תקנון בחירות ולהגיש אותו לוועידה. במקום זאת היא קבעה מועד לפריימריז - דבר שאינו בסמכותה - ולא ביצעה את המשימה שלשמה התכנסה", אומר אחד הגורמים. על פי החלטות קודמות של בית הדין ושל בית המשפט המחוזי, ועידת הליכוד הייתה אמורה להתכנס עד 25 ביוני כדי לדון בתקנון הבחירות לכנסת. בפועל היא לא כונסה, משום שלא הונחה בפניה הצעת תקנון.
בליכוד מסבירים כי גם עמדתו של היועץ המשפטי החדש של התנועה, עו"ד אילן בומבך, הייתה שלא לכנס ועידה שלא תוכל לדון בתקנון, כדי שלא לרוקן את ההליך מתוכן ולא לבזות את בית הדין. בעתירות שהוגשו השיב עו"ד בומבך כי הוועידה תכונס מיד לאחר שוועדת החוקה של הליכוד תגיש את התקנון.
כעת צפוי בית הדין של התנועה לדון בהצעה של פעיל הליכוד, דור חרל"פ, שלפיה אם ועדת החוקה לא תגיש תקנון במועד, ייקבע מועד לכינוס הוועידה ובפניה יונח תקנון הבחירות הקודם - זה של מערכת הבחירות ב-2022.
יצוין כי תקנון 2022 כלל עשרה מחוזות ומנגנוני הבחירה שהיו נהוגים אז, ללא שריונים כחלק מובנה מהתקנון. לצד זאת, באותה מערכת בחירות אישרו מתפקדי הליכוד, בעקבות החלטת בית הדין, מנגנון מיוחד שאפשר לנתניהו לשבץ חמישה מועמדים מטעמו, בכפוף לאישור מוסדות התנועה. בין השמות ששוריינו אז היו עמיחי שיקלי, עידית סילמן, משה סעדה ויוסי פוקס. כעת נשקלת האפשרות שאם יאומץ תקנון 2022 כברירת מחדל, יאומץ גם אותו מנגנון, כולל 5 שריונים לנתניהו (שעדיין דורש 10 שריונים).
לדברי גורמים המעורים בדיונים, השעון פועל לרעת הליכוד ומדובר כבר ב"ימים ספורים" בלבד לפני שתיווצר בעיית לוחות זמנים ממשית. בין היתר, חברי הכנסת אינם יכולים להגיש בקשות לקבלת מימון לפריימריז כל עוד אין החלטה רשמית על קיום הבחירות. על רקע הסחבת נשאלת בליכוד השאלה האם מדובר בקושי אמיתי להגיע להסכמות - או במהלך שמשרת אינטרס פוליטי רחב יותר.
גורמים בליכוד מדגישים כי אין בידיהם הוכחה שנתניהו פועל לעכב את ההליך במטרה להביא למצב של ביטול הפריימריז, אולם אומרים כי קיימים בתנועה חשדות ותחושת אי-בהירות סביב עמדתו האמיתית. לדבריהם, באופן רשמי נתניהו, מנכ"ל הליכוד דוד שרן והיועץ המשפטי עו"ד בומבך תומכים בקיום פריימריז. עם זאת, העובדה שהמו"מ סביב השריונים והמחוזות אינו מגיע להכרעה מעוררת שאלות.
השבוע נרשם מהלך משפטי נוסף, שנותר עד כה מתחת לרדאר: עו"ד ארנון הראל, שמייצג את ראש הממשלה בהליכים אחרים, פנה לבג"ץ בבקשה למנוע את קיום הוועידה.
בג"ץ דחה את העתירה על הסף, בלי לבקש את תגובת הצד השני. בליכוד מדגישים כי אין בכך הוכחה שנתניהו עומד מאחורי המהלך, אך העובדה שעורך דינו בהליכים אחרים פעל גם השבוע נגד כינוס הוועידה מוסיפה לחשדנות ולתחושת אי-הבהירות סביב ההתנהלות.
החשש שמעלים אותם גורמים הוא שהמשך הסחבת יוביל למצב שבו פשוט לא יישאר זמן מעשי לקיים פריימריז. במקרה כזה, הם אומרים, עלולה לעלות מחדש האפשרות של הקמת ועדה מסדרת או ועדת מינויים שתרכיב את הרשימה. לדבריהם, אם אכן זהו התרחיש, נתניהו יוכל לטעון כי פעל למען קיום פריימריז, אך לוחות הזמנים והיעדר ההסכמות מנעו את קיומם בפועל.
בליכוד מסבירים כי נתניהו עלול לחשוש מהוועידה בשל האפשרות שתיווצר בה קואליציה נגד דרישותיו: חברי כנסת מכהנים, החוששים שמקומם ברשימה יידחק, לצד נציגי המחוזות המבקשים להבטיח מקומות ריאליים למועמדים חדשים. שילוב כזה עלול לבוא על חשבון השריונים שנתניהו דורש.
עם זאת, אותם גורמים סבורים כי התמונה מורכבת יותר. להערכתם, נתניהו עדיין מעדיף להגיע להסכמות שיאפשרו קיום פריימריז - כל עוד יוכל להבטיח לעצמו השפעה משמעותית על הרכב הרשימה באמצעות שריונים ואיזונים מול המחוזות. אחד הגורמים הגדיר זאת כמצב של "נשמה חצויה": אם נתניהו יוכל להשפיע על הרשימה במסגרת פריימריז - הוא ילך לפריימריז; אם לא, ועדת מינויים תישאר מבחינתו אופציה נוחה.
בליכוד מזהירים כי ויתור על הפריימריז יהיה שינוי דרמטי באופייה של התנועה. "הכוח של הליכוד תמיד היה בכך שאנשים צמחו מתוך התנועה", אומר אחד הגורמים. "כמעט כל הנהגת הליכוד עשתה את דרכה דרך המחוזות והפריימריז - יריב לוין, אמיר אוחנה, ישראל כ"ץ, גדעון סער וגלעד ארדן. ברגע שמוותרים על העיקרון הזה, גם אם אומרים שזה חד-פעמי, נוצרת מציאות חדשה. אין באמת דבר כזה 'רק הפעם'".
מתנגדי ועדה מסדרת דוחים גם את הטענה שלפיה הבחירות הקרובות מצדיקות מהלך חריג. לדבריהם, בליכוד תמיד אומרים שהמערכה הקרובה היא גורלית ושהמצב מורכב. "תמיד הבחירות הכי חשובות", אומרים הגורמים. "אם מוותרים פעם אחת על הפריימריז, התקדים הזה נשאר".