בית הדין העליון של הליכוד פרסם היום (שישי) החלטה חריפה, לאחר הדיון שהתקיים הבוקר בעתירות שהוגשו על ידי דור חרל"פ בעקבות אי-כינוס ועידת הליכוד ואי-השלמת תקנון הפריימריז. בהחלטה נקבע כי ועדת החוקה חייבת לדון ולקבל החלטות ביחס לתקנון הבחירות המקדימות עד יום שלישי, 7 ביולי, בשעה 13:00.

אם ועדת החוקה לא תעשה זאת, תובא לאישור ועידת הליכוד הצעת תקנון הבחירות המקדימות מ-2022, כולל חמשת השריונים ששולבו אז ברשימה על פי החלטת בית הדין.

בנימין נתניהו, חיים כץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
בנימין נתניהו, חיים כץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מדובר בהחלטה דרמטית ובעלת משמעות היסטורית לתנועת הליכוד, לאחר 14 שנים שבהן לא התקיימה ועידה ולא התאפשר ריענון של מוסדות התנועה. ההחלטה פותחת את הדרך לעדכון מוסדות הליכוד, לכניסת חברי מרכז חדשים ולהזרמת דם חדש לשדרה הפוליטית של התנועה.

בכך מנסה בית הדין לעצור את הסחבת סביב התקנון, לפני שתפגע באפשרות לקיים את הפריימריז. בהחלטה, שניתנה על ידי נשיא בית הדין עו"ד מיכאל קליינר ושני חברי נשיאות בית הדין עו"ד יאיר לחן ועו"ד יצחק בם, נקבע כי התנועה ערוכה לקיים הצבעה בוועידה על תקנון הבחירות ביום חמישי, 9 ביולי.

בית הדין קבע כי יש חשיבות עליונה לסיים את ההליכים עד אז, כדי לתת ודאות למועמדים ולייצר לוח זמנים סביר לקראת הבחירות המקדימות.
עוד נקבע כי הצעת התקנון חייבת להתפרסם לפחות 48 שעות לפני כינוס הוועידה. לכן ועדת החוקה נדרשת להתכנס ולקבל החלטות עד יום שלישי בצהריים.

החלטת בית הדין כוללת ביקורת חריפה על התנהלות מוסדות הליכוד בשבועות האחרונים. בהחלטה נכתב כי כבר בהחלטה קודמת נקבע שהוועידה צריכה להתכנס לא יאוחר מ-25 ביוני, לנוכח סד הזמנים של הבחירות הכלליות. בפועל, הוועידה לא התכנסה, לאחר שהיועץ המשפטי הקודם של הליכוד הציג בבית המשפט המחוזי עמדה שלא הייתה מתואמת עם התנועה, וגרם להוצאת צו מניעה נגד כינוס הוועידה. הצו בוטל בהמשך, היועץ המשפטי הוחלף, אך הוועידה עדיין לא כונסה.

מיכאל קליינר (צילום: ראובן קסטרו)
מיכאל קליינר (צילום: ראובן קסטרו)

בית הדין הוסיף כי גם הצעה לתקנון הבחירות המקדימות עדיין אינה מוכנה. ועדת החוקה, בראשות השר חיים כץ, התכנסה פעם אחת, אך לא גיבשה הצעת תקנון, אלא הציעה את 4 באוגוסט כתאריך הפריימריז. "כך הגענו למצב שבו חודש לפני התאריך המתוכנן אין תקנון לבחירות המקדימות ואין גם לוח זמנים", נכתב בהחלטה.

בית הדין מתח ביקורת חריפה על אי-קיום החלטותיו וקבע כי "המצב בו התנועה אינה מקיימת את החלטות בית הדין הוא חמור ביותר בעינינו". עוד הזהיר כי זלזול בהחלטות בית הדין עלול להביא לכך שהתנועה לא תתנהל כדין, "עד כדי סיכול הגשת רשימת מועמדים מטעמה לוועדת הבחירות".

בהחלטה הופיעה גם אזהרה חריגה: בית הדין התרה בכל הגורמים הנוגעים לעניין כי אי-קיום החלטה של מוסד ממוסדות התנועה עלול לגרור סנקציות, "עד כדי הרחקה מן התנועה". בית הדין הבהיר כי חוקת הליכוד היא תקנון המפלגה לפי חוק המפלגות, ולכן התנועה מחויבת להתנהל על פיה.

אילן בומבך (צילום: מרק ישראל סלם)
אילן בומבך (צילום: מרק ישראל סלם)

המשמעות המעשית של ההחלטה: ועדת החוקה מקבלת הזדמנות אחרונה להגיש תקנון משלה. אם לא תעשה זאת, חברי ועידת הליכוד יצביעו על תקנון 2022, שבו נכלל גם מנגנון חמשת השריונים לראש המפלגה בנימין נתניהו. לצד זאת, יו"ר התנועה יוכל, לפי סעיף 88 לחוקת הליכוד, להגיש הצעה חלופית משלו, בתנאי שגם היא תפורסם לחברי הוועידה עד 7 ביולי. במקרה כזה, חברי הוועידה יוכלו להכריע בין שתי הצעות.

ברקע ההחלטה עומדת הסחבת המתמשכת סביב גיבוש כללי הפריימריז, לאחר שוועדת החוקה לא הגיעה להסכמות סביב מספר השריונים, מבנה המחוזות ושיטת הבחירה. בליכוד הזהירו בימים האחרונים כי חלון הזמנים לקיום פריימריז הולך ונסגר, וכי בלי תקנון מאושר לא ניתן יהיה להיערך לבחירות המקדימות, בין היתר בשל הצורך של מועמדים להגיש בקשות לקבלת מימון לפריימריז.

דוד שרן (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
דוד שרן (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

בשולי ההחלטה המליץ בית הדין לוועדת החוקה לדון גם באפשרות לשנות את סעיף 152א לחוקת הליכוד ולעבור להצבעה אלקטרונית בפריימריז. בית הדין הזכיר כי הסעיף התקבל בעקבות תקלת המחשוב בבחירות המקדימות של 2012, לקראת בחירות 2013, אך קבע כי מאז הטכנולוגיה התקדמה באופן משמעותי.

לפי דברי מ"מ מנכ"ל הליכוד דוד שרן בדיון, מעבר להצבעה אלקטרונית עשוי לחסוך לתנועה כ-11 מיליון שקל - כסף שבית הדין ציין כי ניתן להפנות למסע הבחירות הכלליות. בית הדין הוסיף כי הצבעה אלקטרונית עשויה גם להעלות את שיעורי ההצבעה.

הפורום החברתי, המאגד ארגונים חברתיים, ועדי עובדים, קהילות צעירים ויוזמות אזרחיות מכל רחבי הארץ, בירך על ההחלטה והגדיר אותה כ"ניצחון לדמוקרטיה הפנימית של הליכוד וניצחון לציבור הרחב שמבקש לראות תנועה חיה, מתחדשת ורלוונטית".

בפורום הדגישו כי המהלך כולו נעשה מתוך נאמנות מלאה לראש הממשלה ומתוך מטרה אחת ברורה: לחזק את הליכוד מבפנים, להרחיב את מעגלי ההשפעה בתנועה, ולמנוע מגורמים אינטרסנטיים ועוינים לחדור למנגנוני המפלגה.

בפורום רואים בהחלטה נקודת מפנה היסטורית: "זהו צעד ראשון במהלך גדול של חידוש, ריענון ובנייה מחדש של תנועה לאומית חזקה, מגוונת ומחוברת לשטח. הליכוד חייב להמשיך להיות הבית של הצעירים, של המשפחות, של הפריפריה ושל עם ישראל כולו".