המאמצים לסגור את תקנון הפריימריז בליכוד מתקרבים ליישורת האחרונה: הצדדים קרובים למתווה שלפיו ראש הממשלה ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו יקבל עשרה שריונים ברשימת המפלגה לכנסת - תשעה מהם עד המקום ה-30, ושריון נוסף עד המקום ה-35.
בהמשך לפרסום הבוקר (שני) ב"מעריב", על פי המתווה המתגבש, השריונים לנתניהו צפויים להיות במקומות 2, 4, 6, 8, 11, 15, 18, 22 ו-29, ולצידם שריון נוסף במקום 35. עם זאת, בליכוד מדגישים כי עד לאישור הסופי עדיין עשויים להיות שינויים של הרגע האחרון.
במקביל, מסתמן כי המחוזות ישולבו במקומות 27, 28, 30 ו-31 ברשימה. סעיף נוסף במתווה קובע כי חברות כנסת מכהנות יוכלו להתמודד במחוזות - נקודה בעלת משמעות פוליטית עבור הח"כיות שמבקשות להבטיח את מקומן ברשימה הבאה.
ועדת החוקה של הליכוד אמורה להתכנס מחר כדי לאשר את תקנון הפריימריז, וביום חמישי צפויה ועידת הליכוד להצביע עליו. אם המהלך יושלם, הוא יסיים שבועות של מחלוקות, עתירות והחלטות של בית הדין סביב השאלה כיצד תורכב רשימת הליכוד לכנסת.
ההבנות המתגבשות מגיעות לאחר שנתניהו הגיע לביתו של יו"ר ועדת החוקה, השר חיים כץ, כחלק מהמאמץ להגיע לנוסח מוסכם לפני כינוס מוסדות הליכוד. גורמים בתנועה אומרים כי המטרה היא להביא לוועדת החוקה הצעה מוסכמת ככל האפשר, שתצמצם את הסיכוי להצבעות מפוצלות ולעימות פומבי בוועידה.
ברקע עומדת החלטת בית הדין של הליכוד, שקבעה לוחות זמנים מחייבים לאישור תקנון הבחירות המקדימות. בית הדין הבהיר כי אם ועדת החוקה לא תשלים את עבודתה בזמן, תוכל ועידת הליכוד לדון במתווה חלופי המבוסס על תקנון 2022, כולל חמשת השריונים שאושרו אז לנתניהו.
המתווה הנוכחי מעניק לנתניהו יכולת השפעה משמעותית מאוד על החלק העליון של הרשימה, אך אינו מבטל את מסגרת הפריימריז. בכך הוא נועד לגשר בין דרישת נתניהו לקבל מרחב פעולה רחב בהרכבת הרשימה לבין ההתנגדות בתוך הליכוד לביטול הפריימריז או להקמת ועדה מסדרת מלאה.
בימים האחרונים נדונו גם הצעות נוספות, בהן הצעתו של שבח שטרן, חבר ועדת החוקה וחבר ועדת הבחירות, שביקשה לשלב בין פריימריז, מקומות ריאליים למחוזות ושריונים לנתניהו. על הפרק נמצאת גם הצעתו של עו"ד אביעד ויסולי, יו"ר נאמני ארץ ישראל בליכוד, לקיים את הפריימריז בהצבעה אלקטרונית באמצעות הטלפון הסלולרי, בטענה שהמהלך יאפשר השתתפות רחבה יותר של מתפקדים, יקל על משרתי מילואים ויחסוך לליכוד מיליוני שקלים.
ומה בסקרים?
מסקר מיוחד של "מעריב" עלה שהליכוד בראשות נתניהו מקבל כיום 21 מנדטים, אולם בתרחיש שבו נתניהו מתמודד בנפרד, מפלגה בראשותו מקבלת 16 מנדטים והופכת לשנייה בגודלה, אחרי "ביחד" ו"ישר!", שמקבלות כל אחת 20 מנדטים. הליכוד ללא נתניהו צונח ל-7 מנדטים בלבד. יחד מקבלות שתי הרשימות 23 מנדטים - שלושה יותר מהליכוד בראשות נתניהו בסקר הרגיל.
מבחינת נתניהו, אלה מספרים שאפשר לקחת איתם לדיונים הפנימיים בליכוד. מבחינת גוש הקואליציה, התמונה נוחה הרבה פחות. הפיצול מגדיל את הסך המנדטורי של נתניהו והליכוד, אך מחליש את גוש הקואליציה כולו. חלק מקולות נתניהו מגיעים מעוצמה יהודית, שיורדת ל-6 מנדטים, ומש"ס, שיורדת ל-7. התוצאה: גוש מפלגות הקואליציה יורד ל-49 מנדטים בלבד, מול 60 למפלגות האופוזיציה הציונית ו-11 למפלגות הערביות.
במונחים פנים-ליכודיים, הסקר מעניק לנתניהו כלי לחץ משמעותי. הוא יכול לטעון כי גם מחוץ לליכוד הוא מביא כוח אלקטורלי גדול בהרבה מזה שנותר למפלגה בלעדיו. במאבק על שריונים, על שליטה ברשימה, על מנגנון הבחירה ועל השאלה אם הרשימה תיקבע בפריימריז או באמצעות מנגנון ריכוזי יותר - זהו קלף לא מבוטל.
הקושי של נתניהו מתחיל במקום שבו נגמרת ספירת המנדטים ומתחילה ספירת השותפים. נתניהו יכול להביא 16 מנדטים, אבל אם גורמים משמעותיים לא יוכלו או לא ירצו לשבת איתו - הכוח הפוליטי הזה עלול להישאר בלי תרגום מעשי. הליכוד ללא נתניהו, גם אם יתחיל נמוך, עשוי להיות גמיש בהרבה במשחק הקואליציוני.