הגיעו להסכמה: ארה"ב וסין חתמו אמש (רביעי) על הסכם סחר בין המדינות. לדעת מומחים, ההסכם יגדיל את כמות ייצוא השירותים והמוצרים מהמעצמה למדינה האסיאתית. כמו כן, ההסכם צפוי לפתוח את השוק הסיני לחברות זרות, בייחוד חברות שעוסקות בשירותים פיננסיים, ולספק הגנות חדשות לסודות מסחריים וקניין רוחני. 

ההסכם, שכולל שמונה חלקים, מגלם סוג של הפסקת אש בתחום הכלכלה בין המעצמות, שהשפיע בין היתר על המתרחש גם בשוק העולמי. הנשיא טראמפ התייחס להסכם ואמר: " בהמשך הדרך, ייחתם הסכם נוסף שיכלול בין היתר הפחתה בתעריפים. ההסכם הוא הליך הדרגתי, צעד תקדימי שמעולם לא השגנו מול סין בעבר, אנו מתקדמים לעבר מערכת יחסים של סחר דו צדדי בין המדינות". 

סגן ראש הממשלה הסיני הגיב גם הוא להסכם ואמר: "סין הקימה מודל של מערכת פוליטית וכלכלית מפותחת שמתאימה למאפיינים ספציפיים, אבל אין הכוונה שסין וארה"ב לא יוכלו לעבוד יחד".

כזכור, ההסכם מגיע לאחר שהתגלעה מחלוקת בין המדינות סביב נושא רכישת מוצרים חקלאיים. עם זאת, בתקופה האחרונה נרשמו התקדמויות בשיחות המשא ומתן, שהבשילו אמש לכדי הסכם. בשיחות קודמות, נטלו חלק ראש ממשלת סין ליו הא, נציג נשיא ארה"ב לענייני סחר רוברט לייטהייזר, ושר האוצר סטיב מנוצ'ין. הצדדים שוחחו על נושאים מהותיים ומשמעותיים עבור שתי המעצמות, וסיכמו כי ימשיכו לשמור על קשר.  

בספטמבר האחרון הודיעה המשלחת מסין על ביטול הביקור לחוות אמריקאיות, על רקע הצהרותיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי אין להסתפק בהסכם חלקי. המנהיגים בוושינגטון ניסו לשכנע כי אין מדובר בביטול של שיחות הסחר, אלא בביטול שהגיע מהצד האמריקאי ומסיבות פנימיות. טראמפ אף מתח ביקורת על מדיניות המטבע של סין והאשים אותה במניפולציות ובגניבת טכנולוגיות. 

סין וארצות הברית ניהלו מלחמת סחר החל משנת 2018.  כזכור, נשיא ארצות הברית הכריז במהלך הקמפיין שלו במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 כי יש לתקן את "הניצול ארוך השנים של המערכת הבינלאומית הבלתי-מתפקדת והנהגים הבלתי הוגנים". חילוקי הדעות הכלכליים החלו לפני כניסתה של סין לארגון הסחר העולמי, אולם נשיאי ארצות הברית הקודמים ג'ורג' ה.וו. בוש, ביל קלינטון, ג'ורג' וו. בוש וברק אובמה כשלו בניסיון לפתור מחלוקות אלו. באפריל 2018 הגישה ארצות הברית תלונה לארגון הסחר העולמי, ובה הביעה את מורת רוחה מכך שסין מפרה זכויות של קניין רוחני.

ממשל ארצות הברית מסתמך באופן חלקי על פסקה 301 של חוק הסחר של 1974 כדי למנוע מה שהוא מכנה "נהגי מסחר בלתי הוגנים" ו"גניבות של קניין רוחני". כך ניתנות לנשיא הסמכויות להטיל קנסות באופן חד צדדי או אמצעי ענישה אחרים על שותפי המסחר באם אלה פגעו בענייניה העסקיים של ארצות הברית באופן לא הגון, במיוחד אם מדובר בהפרה של הסכמי סחר בינלאומיים.