הניצחונות המהדהדים של מועמדים מהאגף הסוציאליסטי-פרוגרסיבי בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית בניו יורק מסעירים את המערכת הפוליטית בארצות הברית, ומציפים אל פני השטח קרע אידיאולוגי עמוק שעלול להוביל לפיצול היסטורי במפלגה. בעוד האגף השמאלי חוגג את מה שהוא רואה כהתעוררות עממית, דמויות מפתח ותיקות במפלגה מזהירות כי מדובר במסלול בטוח להתאבדות פוליטית בבחירות האמצע.
האסטרטג הדמוקרטי הוותיק, ג'יימס קרוויל, לא חסך במילים והתריע מפני האפשרות הממשית של קרע בלתי ניתן לאיחוי במפלגה. "הגיע הזמן שהדמוקרטים יתחילו לדבר על פיצול, אמר קרוויל בראיון נוקב.
הוא הבהיר כי המפלגה הגיעה לנקודה שבה השותפות האידיאולוגית הופכת לבלתי אפשרית: "יש פשוט דברים מסוימים שאני לא יכול להיות באותו מחנה איתם. האנשים האלה לא רק שהם לא דמוקרטים, הם מייחלים לרעתה של המפלגה הדמוקרטית". קרוויל הוסיף כי ההקצנה הזו והעלייה של מועמדים המזוהים עם עמדות אנטי-אמריקאיות קיצוניות הן "מתנה אדירה לדונלד טראמפ".
הפער הדרמטי בין הבסיס לכלל הבוחרים
התחושות הקשות של קרוויל מגובות במספרים חד-משמעיים. האנליסט הבכיר של רשת CNN, הארי אנטן, הציג ניתוח סטטיסטי מדאיג שממחיש את גודל המלכוד שבו נמצאת המפלגה הדמוקרטית. לפי הנתונים שהציג אנטן, קיים פער עצום של 44 אחוזים ביחס כלפי הסוציאליסטים הדמוקרטיים של אמריקה (DSA). בעוד שבקרב מצביעי המפלגה הדמוקרטית הם נהנים מתמיכה חיובית מובהקת של פלוס 17 נקודות, הרי שבקרב כלל הבוחרים בארצות הברית המצב הפוך לחלוטין, הם נמצאים עמוק מתחת לקו האדום עם מינוס 27 נקודות.
אנטן הראה כי האהדה לסוציאליזם בתוך המפלגה הדמוקרטית נמצאת במגמת עלייה מתמדת בשנים האחרונות: בשנת 2010 רק 50% מהדמוקרטים הביעו דעה חיובית על המושג, ואילו בשנת 2025 הנתון הזה זינק ל-66%. מנגד, בקרב כלל הציבור האמריקאי הנתון נותר קפוא לחלוטין ועומד על כ-30% בלבד.
"מה שנכון בפריימריז דמוקרטי בניו יורק, ממש לא נכון ברמה הלאומית בקרב ציבור הבוחרים הכללי", הסביר אנטן. הנתונים מראים כי העניין הציבורי באגף הסוציאליסטי שובר שיאים: חיפושי הגוגל עבור ה-DSA זינקו ב-140% מאז ניצחונו של ראש עיריית ניו יורק הסוציאליסטי, זוהראן ממדאני, והגיעו השבוע לשיא של כל הזמנים. הדבר מתבטא גם בשטח, שווקי הניבוי של פלטפורמת 'קאלשי' מעניקים כעת סיכוי של 66% לכך שלפחות שישה חברי קונגרס מכהנים מהממסד הדמוקרטי יפסידו את מקומם בפריימריז השנה, נתון חסר תקדים במאה ה-21.
ישראל במוקד הסערה: קו שבר אידיאולוגי
אחד ממוקדי הפילוג המרכזיים והרגישים ביותר בתוך המפלגה נוגע ליחס למדינת ישראל. הניצחונות בניו יורק הדגישו את כוחם העולה של מועמדים האוחזים בעמדות אנטי-ישראליות חריפות, דבר שמוביל להתנגשות חזיתית עם הממסד הוותיק. ג'יימס קרוויל התייחס לכך ישירות והבהיר היכן עובר הקו האדום מבחינתו: "אני מרגיש בנוח לחלוטין, ואפילו נלהב, לבקר את המדיניות של ממשלת ישראל. אבל אני לא מוכן להיות במפלגה פוליטית ששוללת את זכות הקיום של מדינת ישראל. זה פשוט לא דבר שאני יכול להשלים איתו".
המתח הזה אינו מוגבל רק לניו יורק, אלא מתפשט למדינות מפתח נוספות לקראת בחירות האמצע. מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט, צ'אק שומר, מנסה לקדם מועמדים מתונים במטרה להחזיר את השליטה בסנאט, אך נתקל בהתנגדות עזה מצד האגף הפרוגרסיבי. כך למשל, במישיגן, שומר תומך בחברת הקונגרס היילי סטיבנס, שנחשבת לתומכת ישראל, בעוד שהאגף של ברני סנדרס תומך בד"ר עבדול אל-סייד, פרוגרסיבי שהגדיר את פעולותיה של ישראל בעזה כרצח עם.
הבכירים מגיבים: "אנחנו קפיטליסטים, לא סוציאליסטים"
התחזקות האגף הקיצוני בניו יורק, שכללה את תבוסתם של חברי קונגרס ותיקים כמו אדריאנו אספאיאט ודן גולדמן על ידי מועמדים מהשמאל הרדיקלי כמו דריאליזה אווילה שבלייה ובראד לנדר, עוררה בהלה רבה בקרב המתונים. קבוצה של חברי קונגרס דמוקרטים מתונים, בהובלת חבר הקונגרס מניו יורק תום סואוזי, פירסמה מכתב פומבי תחת הכותרת "ההבטחה לאמריקה", שבו נאמר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים: "אנחנו קפיטליסטים, לא סוציאליסטים".
סואוזי הסביר בראיון כי המפלגה חייבת להתארגן מול הכוח העולה של השמאל הקיצוני: "המסר שעלה מהבחירות בניו יורק הוא לא המסר שאני מאמין בו. צריך לתת קרדיט לסוציאליסטים ולתנועת MAGA של טראמפ – הם מאורגנים. האנשים שלא מסכימים איתם פשוט מתלוננים במסיבות קוקטייל במקום לפעול בשטח. אנחנו חייבים להתארגן".
בכירים נוספים במפלגה הביעו דאגה דומה מהשלכות הניצחונות הללו על הסיכויים של הדמוקרטים ברמה הלאומית. מושל פנסילבניה, ג'וש שפירו היהודי, שנחשב למועמד פוטנציאלי לנשיאות בעתיד, אמר לרשת CNN: "אנחנו כמפלגה חייבים למצוא את הדרך למועמדים שיכולים באמת לספק תוצאות עבור הציבור".
מאט בנט, ממייסדי מכון החשיבה המרכזי "הדרך השלישית", הגדיר את תוצאות הבחירות בניו יורק כ"מסוכנות" עבור הדמוקרטים ברחבי המדינה, והזהיר כי הרפובליקנים ינצלו את הרעיונות הקיצוניים ביותר של פעילי השמאל כדי להציג את המפלגה כולה כקיצונית ומנותקת.
לעומתם, יו"ר הוועדה הדמוקרטית הלאומית לשעבר, ג'יימי הריסון, ניסה להרגיע את הרוחות וביקש שלא להשליך מהמתרחש בניו יורק על שאר חלקי ארצות הברית. "מערכות הבחירות בניו יורק הן חשובות, אבל ניו יורק היא לא אמריקה", הדגיש הריסון.
"עלינו להיזהר מלהתייחס לפריימריז במדינה כחולה ובעיר כחולה כאל משהו שמייצג את המפלגה הדמוקרטית כולה". עם זאת, כאשר הבחירות הכלליות מתקרבות והרפובליקנים כבר ממהרים למסגר את המפלגה הדמוקרטית כולה כ"קומוניסטית" ו"מרקסיסטית", נראה כי מאבק הכוחות הפנימי הזה רחוק מלהסתיים, והוא עשוי לקבוע את עתידה הפוליטי של המפלגה.