האסטרטג הפוליטי הוותיק, ואחד האנשים המשפיעים במפלגה הדמוקרטית בארה"ב, ג'יימס קרוויל, פתח במתקפה חריפה וחסרת תקדים נגד הפלג הפרוגרסיבי וארגון הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה. בפודקאסט הפוליטי שלו, "Politics War Room", שאותו הוא מגיש יחד עם אל האנט, תקף קרוויל ללא רחמים את העמדות הגזעיות, ההתנשאות והניתוק של השמאל הרדיקלי ממצביעי המיינסטרים.
קרוויל התייחס בדבריו לוויליאם לורנס, מועמד פרוגרסיבי לקונגרס ממישיגן, שטען כי מנהיגים פוליטיים שחורים בארה"ב הם "עמוד התווך של הממסד האמריקאי הקפיטליסטי והאימפריאליסטי". קרוויל גיחך על האמירה וציין בציניות כי על פי ההיגיון המעוות הזה, גם אישים היסטוריים כמו ג'ים קלייבורן, ג'ון לואיס ואפילו מרטין לותר קינג נחשבים לחלק מאותו "ממסד" שנוא.
💥NEW: James Carville *GOES NUCLEAR* on Dem Socialists🤣
— Jason Cohen 🇺🇸 (@JasonJournoDC) July 23, 2026
"These people are paternalistic — and it's a bunch of over-educated little WHITE TURDS!" pic.twitter.com/LdcTYKlUn0
"האנשים האלה הם פטרנליסטים, מדובר בחבורה של חארות לבנים קטנים ומשכילים-מדי שחושבים שהם יודעים יותר ממה שאנשים אחרים יודעים", תקף קרוויל בזעם בסרטון שעורר סערה ברשת.
כדי להמחיש את הניתוק של הפרוגרסיבים מהמציאות, קרוויל עמד על הפער שבין ההתעסקות האובססיבית שלהם בענייני חוץ לבין עמדותיהם הקיצוניות מבית. הוא ציין כי בזמן שאותם גורמים מדברים על "הגשת כתב אישום נגד נתניהו", ישנו מועמד של ה-DSA בניו יורק שקורא להתנגד באופן רשמי לזוגיות בין-גזעית. עבור קרוויל, זהו סימן מובהק לצביעות ולסכנה שמייצג הפלג הקיצוני.
בפנייה ישירה לקהל הבוחרים, ובמיוחד לחבריו בקהילה השחורה, הזהיר קרוויל מפני אימוץ האג'נדה של השמאל העמוק: "הם חושבים שהם יודעים מה טוב עבורכם יותר ממה שאתם יודעים. הם חושבים שההיסטוריה שלהם מפוארת יותר משלכם. הם באמת חושבים שלנין היה בן אדם מפואר יותר ממרטין לותר קינג או מפרדריק דאגלס".
בסיכום דבריו, קרא האסטרטג הוותיק להתייחס לפרוגרסיבים בחשדנות רבה. "אתם צריכים לראות את האנשים האלה בספקנות קיצונית", סיכם בבוז, "האידיוט הזה בכלל לא יודע על מה הוא מדבר". המתח הבן גזעי בין הדמוקרטים הסוציאליסטים לבין הקהילה השחורה עלה שוב בתקופה האחרונה בעקבות גל של ניצחונות שגרמו למנהיגי הקהילה השחורה לתהות אם מעמדם נחלש.
טענותיו של קרוויל תואמות את ממצאיו של נייט סילבר, הסטטיסטיקאי והאנליסט הפוליטי המוביל, שניתח נתונים של למעלה מ-400 אלף מצביעים מסקרי ה-Cooperative Election Study שנערכו בין השנים 2016 ל-2024, מצביע על מגמה מרתקת שמעצבת מחדש את השמאל האמריקאי. נקודת החוזק המובהקת, או "נקודת הזהב" של ה-DSA, נמצאת בפינה מאוד ספציפית של ציבור הבוחרים: אמריקאים משכילים מאוד, שמרוויחים מעט.
תסכול כלכלי וייצור יתר של אליטות כדי להסביר את התופעה, נעזר סילבר בתיאוריית "ייצור היתר של האליטות" של הסוציולוג פיטר טורצ'ין. התיאוריה גורסת כי ארצות הברית מייצרת יותר מדי בוגרי אוניברסיטאות ביחס למספר המשרות היוקרתיות והמתגמלות הזמינות בשוק העבודה.
צעירים רבים מוצאים את עצמם עם תארים מתקדמים, אך כורעים תחת נטל חובות סטודנטים כבדים מבלי יכולת להתקדם. גם אם מצבם החומרי של צעירים אלו "סביר" באופן אובייקטיבי, תחושת המרמור גוברת. הם פסימיים לגבי עתידם הכלכלי וחשים כעס כלפי הממסד והמדינה.
הסטטוס המעמדי שלהם נותר מעורפל: מצד אחד הם נהנים מפריבילגיה השכלתית, אך מצד שני הם מרגישים חלק מאותם "אלה שאין להם".
על פי סקר פנימי של הארגון, ל-80 אחוזים מחבריו יש תואר ראשון לפחות, אך 45 אחוזים מתוכם מדווחים על הכנסה של פחות מ-60 אלף דולר בשנה - נתון חריג בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, שבה רק 19 אחוזים מהאקדמאים משתכרים סכומים כה נמוכים. המקצועות הנפוצים בארגון אינם עבודות כפיים, אלא כוללים בעיקר מורים, עובדי מגזר ציבורי, עובדים סוציאליים ואנשי עמותות.
על פי סילבר, חברי ה-DSA אינם בהכרח רעבים ללחם או נאבקים לשרוד, אלא הם פשוט מתוסכלים עמוקות ממצבם האישי ומכיוונה של אמריקה. ההצטרפות למאבק גדול ואלטרואיסטי נגד "האליטות" ואי-הצדק העולמי מספקת להם משמעות. מנהיגי ה-DSA מהמרים שהמצביעים יישארו בארגון בזכות הסוציאליזם - אבל מה שמכניס אותם מלכתחילה בדלת, אלו הן מלחמות התרבות.