בשנת 2016, כאשר ג'יי.די ואנס נשאל במי יבחר לנשיאות ארצות הברית, הוא הצהיר על סלידתו משני המועמדים והודיע כי יצביע למועמד העצמאי אוון מקמאלין. אולם, תחקיר מקיף שפורסם כעת במגזין "ואניטי פייר" חושף כי מאחורי הקלעים, מי שמכהן היום כסגן הנשיא של דונלד טראמפ, פעל באופן אקטיבי וחשאי כדי לסייע להילרי קלינטון לנצח באותן בחירות גורליות.
על פי הכתבה, פרי עטו של העיתונאי כריס וויפל, ואנס יצר קשר עם קמפיין קלינטון דרך ג'ייק סאליבן, שהיה אז יועצה הבכיר של המועמדת הדמוקרטית. "אני שונא את הילרי, אבל אני שונא את טראמפ יותר", אמר ואנס למתווך שחיבר בינו לבין סאליבן. "טראמפ לא יכול לנצח. הילרי עומדת להפסיד, אבל היא לא חייבת". ואנס, כך מתברר מהתחקיר, יעץ לקלינטון להגיע בדחיפות למדינות "החומה הכחולה" במערב התיכון, כגון אוהיו, מישיגן ופנסילבניה, ולהתנצל על תמיכתה במלחמת עיראק, וזאת כדי לזכות מחדש באהדת מעמד הפועלים שאותו נטשה לטענתו. דוברת מטעמו של ואנס דחתה את הטענות בתוקף, אישרה כי אנשים רבים התייעצו עמו באותה תקופה אך שללה לחלוטין את התיאור לפיו ניסה לעזור לקלינטון לנצח.
השנים בייל והמנטורית המפתיעה
התחקיר של וויפל ב"ואניטי פייר" צולל אל שנות העיצוב של ואנס בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל, לשם הגיע ב-2010 כחייל משוחרר מחיל הנחתים לאחר שירות בעיראק. ואנס היה נטע זר בנוף האליטיסטי, נהג להתרועע עם קבוצה קטנה של חיילים משוחררים בפאבים של מעמד הפועלים, והיה לעיתים קרובות מתוסכל וזועם על האליטות ששלחו את חבריו מאוהיו להיהרג במזרח התיכון. מי שזיהתה את הפוטנציאל שלו הייתה פרופסור איימי צ'ואה, מחברת רב המכר "המנון הקרב של אמא נמרה". צ'ואה, בת למהגרים סינים, הזדהתה עם תחושת התלישות של צעיר מרקע מוחלש שהרגיש אבוד במסדרונות האקדמיה, ולקחה אותו תחת חסותה. היא זו שדחפה אותו לכתוב את זיכרונותיו, יצירה שהפכה לימים לרב המכר "יומני האפלצ'ים" אשר הזניק אותו לתודעה הציבורית ולצמרת הפוליטית.
באותן שנים בייל הכיר ואנס את אושה צ'ילוקורי, בת למהגרים מהודו וסטודנטית מבריקה שלמדה עמו בקבוצת הלימוד. חבריהם לספסל הלימודים תיארו אותה ככוכבת של המחזור, ולדברי פרופסור צ'ואה היא הייתה טובה מוואנס פי כמה במטלות אקדמיות. למרות הרקע הפוליטי והתרבותי השונה ביניהם, השניים הפכו לזוג ונישאו. אושה נותרה עוגן מרכזי בחייו ובתכנוניו הפוליטיים, והיא תומכת באופן מלא בשאיפותיו הנשיאותיות חרף סגנונו הבוטה של הנשיא הנוכחי.
אופורטוניסט או אידאולוג אמיתי?
אחת השאלות המרכזיות שעולות מתוך התחקיר היא שאלת האותנטיות של ואנס. כיצד אדם שהשווה בעבר את טראמפ ל"הרואין תרבותי" ואף כינה אותו "היטלר של אמריקה", הפך לסגנו ונושא הדגל של התנועה השמרנית? גורמים פוליטיים כגון סטיוארט סטיבנס ומארק מקינון, שעבדו בעבר עם בכירים רפובליקנים, טוענים כי מדובר באופורטוניזם ציני טהור. לדברי מקינון, לוואנס אין גרם אחד של אותנטיות והוא ישנה את עמדותיו רק כדי לרצות את הקהל שיעמוד מולו. יתרה מכך, מבקרים רואים קווי דמיון ברורים בינו לבין הנשיא לשעבר ריצ'רד ניקסון, החל מהעלייה המטאורית, דרך המהפך האידיאולוגי, ועד לנטייה לאמץ תיאוריות קונספירציה על "מדינת עומק".
מנגד, מנטורים וחברים מתעקשים שמדובר באמונה עמוקה. צ'ואה סבורה כי ואנס כלל לא השתנה מהימים שישב בכיתתה. מגיש הטלוויזיה השמרני טאקר קרלסון טוען כי המהפך של ואנס נבע מהתפכחות כנה. לדברי קרלסון, ואנס ראה מקרוב את הצביעות של עשירי עמק הסיליקון והאליטות, והבין שטראמפ הוא הכלי היחיד שדרכו ניתן להעביר רעיונות פופוליסטיים ולשנות את המערכת. בנוסף, המיליארדר פיטר טיל השפיע רבות על עיצוב תפיסת עולמו של ואנס והעניק תרומת עתק של כ-15 מיליון דולר שסללה את דרכו לסנאט ב-2022.
מתיחויות בבית הלבן והמבט ל-2028
כיום, בתוך הכהונה השנייה של דונלד טראמפ, מעמדו של סגן הנשיא מתואר בכתבה כמורכב וסבוך. ואנס נאלץ להתמודד עם אתגרים מדיניים קשים, בראשם הלחימה באיראן, והוא מוצא את עצמו מתעמת בפומבי עם מנהיגים עולמיים. הוא נכנס לעימותים מתוקשרים עם האפיפיור פרנציסקוס על סוגיית היחס למהגרים ואף התפרץ על נשיא אוקראינה בחדר הסגלגל. גם בנושא חשיפת מסמכי ג'פרי אפשטיין התגלו בקיעים בינו לבין הנשיא, כאשר ואנס ניסה להוביל מהלך של שקיפות מלאה אך נתקל בהתנגדות מצד טראמפ שטען כי מדובר במזימה נגדו.
היחסים האישיים בין הנשיא לסגנו מתוארים כרחוקים מלהיות הרמוניים. על פי הדיווחים ב"ואניטי פייר", טראמפ נוהג ללעוג לוואנס מאחורי דלתיים סגורות, מכנה אותו מגושם ומזכיר לתומכיו כי הוא "נתקע" איתו כשותף. גורמים בסביבת הנשיא מעריכים כי ככל שיתקרבו בחירות 2028, כך טראמפ יפעל לערער את מעמדו של סגנו כדי למנוע ממנו לגנוב את אור הזרקורים. יתרה מכך, כלל לא בטוח שטראמפ מתכנן לפנות את הבמה בתום כהונתו. מבקרים מדווחים כי הנשיא מחלק בגאווה כובעים שעליהם מתנוסס הכיתוב "טראמפ 2028", רמז ברור לכוונותיו חרף המגבלות החוקתיות.
אם ג'יי.די ואנס יחליט לרוץ לנשיאות, הדרך למועמדות המפלגה הרפובליקנית צפויה להיות רצופה מהמורות. הוא עשוי לפגוש התנגדות מצד פוליטיקאים ממוסדים כמו מזכיר המדינה מרקו רוביו, וייתכן שיאלץ להתמודד גם מול טאקר קרלסון עצמו. ואנס מנסה להציג חזון אינטלקטואלי סדור של לאומנות נוצרית, אך המערכת הפוליטית באמריקה עדיין תוהה האם מדובר במנהיג בעל חזון אמיתי, או רק בזיקית פוליטית הממתינה בסבלנות להזדמנות הגדולה שלה.